שריר הרגש

(זמן קריאה – 130 שניות)

 

הרגע שבו נפתחה הדלת של המטוס הקטנצ'יק הזה
והמדריך שקשור אליי מאחורה מסמן לי שצריך להתיישב כי הגיע הזמן לקפוץ,
היה הרגע אולי הכי מפחיד שחוויתי בחיים.

אבל המדריכים?
הם שיחקו עם המטוס והרוח
כאילו זה היה "פיס אוף עוגת גבינה".

אני "לא ידעתי איך קוראים לי"
והם עמדו בין שמיים לארץ בשיא הנינוחות.

הסיבה להבדל בהרגשה שאני חוויתי לזו של המדריכים, ברורה.

הם כבר חוו את החוויה מספיק פעמים.
הם יודעים איך זה מרגיש.
הם יודעים למה לצפות.
אני לא.

המפגשים שלנו עם לקוחות יכולים להרגיש לפעמים דומה.

 

אם אנחנו (או הלקוחות) נמצאים במתח,
אם אנחנו לא טבעיים ונינוחים ובמיטבנו עם הלקוחות שאנחנו פוגשים,
אנחנו לא משיגים את התוצאות הכי טובות שאנחנו יכולים.

זה לא עניין של פתרונות.
זה עניין של חיבור ללקוח שממול
כדי למצוא ביחד פתרונות.

ומסתבר שכולנו הצלחנו בזה.
היו לנו את ה"רגעים שלנו".

אלה שהיינו במיטבנו עם הלקוחות.
אלה שהצלחנו להתחבר עם לקוחות
ולגשר על הפערים.

אבל היו לנו גם רגעים אחרים.
שלא הצלחנו ליצור חיבור.

שידענו מה אנחנו רוצים שיקרה,
אבל משום מה, לא הצלחנו לגרום לזה לקרות.

ל"שריר" הזה אנחנו קוראים שריר הרגש.
השריר שמאפשר לנו להרגיש נינוחות ולהיות במיטבנו,
גם בסיטואציות המלחיצות ביותר שיש.

השריר שמאפשר לנו ליצור חיבור אישי ואותנטי עם הלקוח
ולתת מענה לצרכים הרגשיים שלו.

 

את שריר הרגש אפשר לפתח עם אימון
שכולל הכנה קוגנטיבית
והכנה חוויתית/רגשית.

ההכנה הקוגנטיבית עוזרת בזיהוי הצרכים של הלקוחות והכנה של פתרונות פרקטיים.

וההכנה החוויתית/רגשית כוללת שימוש בנסיון האישי שלנו
כדי לזהות איך נוכל להביא את החוזקות האישיות שלנו,
איך להיות במיטבנו,
גם אל מול האינטראקציה ה"טעונה" ביותר
או מול הלקוח ה"קשה" ביותר.

ככל שאנחנו נרגיש במיטבנו מול לקוחות,
וככל שנגרום ללקוחות להרגיש
את מה שהם רוצים וצריכים להרגיש,
ככה נרוויח יותר.

כולנו.

 

 

Photo by Joseph Gruenthal on Unsplash

Photo by Dan Freeman on Unsplash